הכי קרוב לג'ורדן / חי ברצ'יק (Berch)
סרט אנימציה קצר המבוסס על מכתב הפרישה של קובי בריאנט מועמד לאוסקר. קובי היה מעורב בהפקתו וככה נראה הטריילר
https://www.youtube.com/watch?v=vA3Pqne28PE
אני אוהב את השם קובי
קובי יעקובי היה (ועדיין) אח של חבר טוב שלי. בחור מקסים שנתן לי עם התקליטים שלו תשתית מכובדת של הבנה מוזיקלית. בלוז, ג'אז, רוק, פולק ועוד ועוד. היו לו הרבה תקליטים….
אחרי הצבא חיינו את חיי הלילה והתגוררנו (בתשלום) בפנטהוס שאחד מאתנו ירש בשכונה חדשה בחולון (היינו חלק חולונים וחלק באר-שבעים במקור).
בירמנו, מלצרנו ובילינו והבית תמיד היה מלא.
אלו היו ימי הזהב של מייקל, האקים, האציל, סטוקטון-מלון ועוד.
כל לילה היינו צופים במשחקים בין אם אחרי הבילוי או במקומו.
https://www.youtube.com/watch?v=E7mMhPNpSiM
הזמן עבר, התבגרנו ופנינו לכיוונים אחרים (למרות שאנחנו די אותה חבורת הזבל עד היום, גם אם מפוזרים יותר בעולם) אבל האהבה למשחק נשארה.
בימים ההם שאחרי עידן ג'ורדן התקשורת לא הפסיקה לחפש מי יהיה הג'ורדן החדש ואנחנו, שחווינו בלייב את הג'ורדן המקורי, חיכינו וציפינו.
כל כמה זמן הייתה כותרת על פרוספקט מהדראפט שהוא הוא הג'ורדן החדש.
לן ביאס, הרולד מיינר, גראנט היל, סטפאן מארבורי, ג'רי סקהאוס, וינס קארטר, פני הארדוואי, טרייסי מקגרידי… כולם נחשבו להבטחות גדולות אבל אף אחד מהם לא הגיע אפילו לאותו סולם של מייקל.
אפילו ג'ורדן יהודי היה לנו – תמיר גודמן שהגיע לבסוף לגבעת שמואל.
כל פעם, באופן עקבי, עבר זמן מה…. מספר חודשים לכל היותר והתברר שלא ג'ורדן ולא נעליים (אייר ג'ורדן).
כולם היו שחקנים טובים. אבל זה לא היה זה…..
אחד מהם היה בחור עם השם הישראלי הקליט קובי בריאנט שהגיע בגיל 17 מהמקום ה 13 בדראפט וגם הוא הוכתר כג'ורדן החדש. ברייאנט הצעיר היה שחקן טוב לכל הדעות אבל לא היה נראה שיש לו "את זה".
בנוסף התברר לאכזבתנו הפרובנציאלית שקובי זה בכלל לא קיצור של יעקב. זה שם של מנת סטייק מפורסמת בעיר קובה ביפן שההורים שלו ראו בתפריט. אני אפילו לא רוצה לדמיין את הסיטואציה…
אני לא צריך לספר לכם על קובי, רובכם יודעים בוודאי פרטים רבים ממני, אבל חשוב לי לציין שלא אהבתי אותו. הוא היה זחוח מדי, נחוש מדי ובוודאי שמעצבן מדי בהתחשב בזה שבייחס לליקרס אני יותר דומה למנחם מאשר לדוגמנית מתחילה ב LA.
הדוגמה החביבה עלי לאישיותו המלבבת ? מה שאמר על הרכז של הלייקרס (חבר קבוצה שלו, כן) סמוש פארקר : "הוא היה הכי גרוע. הוא לא היה צריך בכלל להיות ב-NBA, אבל חסכנו על רכז".
מלבב
חייב לתת גם קרדיט למנחם שאי שם בשנות ה 90 אמר שקובי יהיה המייקל הבא…. אבל באותו משפט הוא גם הוסיף שטים תומאס (מי?) יהיה הקארל מלון הבא…. אולי הוא התכוון לטים תומאס מההוקי 🙂
קובי לאורך שנים האכיל מרורים את הקבוצות שאהבתי ובשנים הקשות של הלייקרס (כשלא זכו באליפות) שמחתי בנפילתו.
כשלקח את האליפויות הראשונות בעייני עיקר הקרדיט הלך לשאקיל הענק החביב אך הבלתי עציר. הרגשתי שיחד עם שאקיל אפילו אני יכול לקחת אליפות או שתיים.
אבל אז הוא לקח עוד 2 אליפויות לבד.
לבד ?
נכון עם פאו גאסול ושאר ירקות אבל זה היה שלו ללא ספק.
https://www.youtube.com/watch?v=xmWk9G-ULSg
הזמן עבר וקובי נשאר. הוא נפצע פציעה מחסלת קריירה בגיל 35 והצליח לחזור ממנה לרמה הגבוהה ביותר.
משחק הסיום שלו לפנתיאון עם 60 נקודות נגד יוטה יהיה שיא שלדעתי יחזיק זמן רב.
אז לסיכום הטור הקצר הזה אגיע לנקודה שלשמה התכנסנו…
לאחר צפיה ומעקב של 30 שנה אחרי ה NBA אני לא יכול לחשוב על שחקן אחד שהיה קרוב למייקל ג'ורדן מבחינת הנחישות, האהבה למשחק, הכישרון והאגו יותר מקובי ברייאנט.
היו אתלטים יותר
היו חביבים יותר
היו צלפים יותר
היו מהירים יותר
והיו עם סטטיסטיקות טובות יותר.
אבל קובי, כמו מייקל, היה בא לכל משחק עם אותה אנרגיה ורצון לנצח. וזהו. פשוט. לא שום דבר אחר.
הם לא חשבו אפילו לעבור קבוצה בשביל טבעת (כמו רבים אחרים וביניהם דוראנט)
לא עניינה אותם התקשורת ואיך שהם נראים… אם הם היו משחקים אחד על אחד עם סבתא שלי על מסטיק הם היו קורעים לה את הצורה. לברון לדוגמה היה מזמין צלמים, מרים אותה להטביע ואף נותן לה עוד מסטיק, על חשבונו.
אז בפרספקטיבה ההיסטורית שלי קובי אולי לא נמצא ברמה של ג'ורדן, אבל הוא ללא ספק באותו סולם.
אשמח לשמוע את דעתכם בנושא בתגובות 🙂
קובי בראיינט הוא אנס.
אם היו משחק היום, היה נזרק לכלא. או לכל הפחות נזרק מהליגה ולא היו שומעים עליו יותר.
למזל הרב היה לו כסף גדול, עורכי הדין שניהלו מערכת התשה, משטרה חלשה מאוד, נאנסת שלא עמדה בלחץ (ובפיצוי כספי ענק), אישה שלא עמדה בלחץ (ובטבעת יהלום במיליונים), ובעיקר – ליגה סלחנית מאוד, ואוהדים שמעדיפים כוכב אנס אלים, על עשיית צדק והגנה על נשים. היום זה לא היה עובר. ועם השנים, הפרשה הזו תחזור, זו שאלה של זמן בלבד. טקס הורדת הגופיה עוד יגיע.
איזה אנס חח גם אתה עם השטויות? 100 בחורות עומדות לו בתור מידי יום. היא קיבלמה מה שרצתה ואז אמרה וואלה הוא מיליונר בוא נגיד שאנס אותי והוא יפצה אותי כספית.
אם זה היה ככה אז הוא לא היה מפצה אותה כספית. התגובה שלך מעליבה את האינטיליגנציה ועוד כמה דברים
בטח שהיה מפצה, חוסך לו משפט, פגיעה בקריירה, הפסד כספי של מיליונים ועם שופט לא נכון אולי גם הרשעה? לא לוקחים סיכונים, במערכת המשפט אין צדק ולכן אם אתה יכול לשלם תשלם. ראה מקרה קצב הטמבל.
מקרה קצב הטמבל שהורשע באונס כי הוא אנס? וואלה אחלה דוגמא.
אגב קובי בכל מקרה שילם מיליונים לנפגעת ולאשתו ככה שזה כבר טיעון שירד. הדבר היחיד במשפט שהיה פוגע בו זה אם הוא היה מורשע כאנס כך שאם לא היה כלום כמו שאתה טוען לא היה לו אכפת ללכת למשפט או יותר נכון לא להפסיק את המשפט באמצע ולפצות את התובעת.
קצב לא אנס כלום, היה נתון לסחיטה, היה טמבל ומפגר ששיקר בלי סוף בבית משפט כדי לא לצאת בוגד וחשב שמישהו חייב לו משהו. אם הוא היה אונס הוא היה חותם על עסקת טיעון בלי מאסר. הפרסי המפגר חשב שאשכרה יש צדק במערכת המשפט חח וקיבל צינור עמוק.
מזל ששמעון פה, הוא יודע את האמת סמכו עליו
תסביר להם שמעון. תלמד אותם. תראה להם את האור.
אונס קורה רק שבחורה שלא נהנתה מסקס מחליטה להעניש את הגבר.
בתי המשפט והמשטרה כולם מוטים לכיוון המאשימות. אין שום צדק. רק נערות שממיסות לב אבן של שופט עם בכי מזויף.
מכאן שקובי היה סקס גרוע.
גם קצב.
גם לואי סי קי.
טרמפ.
ויינסטין.
ביל קוסבי.
לא גורם לכם להרגיש טוב שכל זכרי האלפא עם הזין הגדול הם בעצם זיינים גרועים?
שמעון התגובה שלך מגעילה. מאחל לך שלעולם אתה או הבת שלך לא תעברו אונס (או תקיפה מינית, או הטרדה מינית) ולא תדעו איזה מסכת ייסורים צריך לעבור כדי שהצדק ייצא לאור.
לזה שמכנה את עצמו "דוראנט אמירה אומללה", דבריך בתגובתך הם עצמם אומללים מאוד.
אונס הוא כפיית יחסים על אישה שלא רוצה בכך. וישנם מקרים רבים שבהם גבר בעל אישה שלא רצתה מלכתחילה ביחסים עימו.
אתה פשוט מנותק מהמציאות ועם השקפה אומללה ומנותקת מהמציאות.
קובי בהחלט הכי דומה למקור, גם אם נבדל ממנו בשני היבטים:
הראשון, והפחות חשוב, הוא שמייקל שחקן טוב מקובי.
השני, שבדרכו האגרסיבית, מייקל הצליח ליצור תלכיד קבוצתי שהביא אותו עד הסוף, בעוד שקובי הצליח לריב עם שאקיל ולאבד כמה אליפויות כתוצאה מכך. ברור ששאקיל דומיננטי יותר מפיפן, אבל אם קובי היה שם את המטרה מעל לכל, היה מבין שהוא צריך להסתדר עם שאקיל ויהי מה. לפרטים נוספים צרו קשר עם אופנוען קשיש ממונטנה.
במובן זה קובי דומה יותר ללברון – גם הוא מייקל וואנאבי – שמתקשה להסתדר עם שחקנים גדולים לצידו (למעט וייד). איכשהו, האגו העצום של מייקל לא גרם לקבוצות שלו להתפרק והאגו שלהם כן.
קובי עשה בשכל אחרת תמיד היו אומרים הוא היה מספר 2 של שאק. אז אחרי 3 אליפויות הוא עבר להיות מספר 1 והוכיח לכל ההיטרים שהוא יכול להביא אליפויות.
לנוכח פער הגילאים, תוך כמה שנים קובי היה נחשב למספר אחד ככל ששאקיל הזדקן. קובי המתין 7 שנים רעות עד שזכה שוב באליפות. אם שאקיל היה נשאר היו שם בטח עוד שתיים או שלוש אליפויות, ועם 7-8 אליפויות אף אחד לא היה מפקפק בגדולתו של קובי. אבל בשביל זה צריך אופי קצת אחר, מסתבר.
קובי לא היה מחכה לכלום, ואין ספק לאיש על גדולתו של קובי. יכל לזכות בעוד כמה אליפויות? אולי, אז מה, אם תשאל אותו הוא היה עושה הכל שוב. אל תשכח שהיה קורה גם שובע, הוא ושאק לא היו לוקחים 5 ו-6 רצוף ועדיין היו אומרים עליו שזה בזכות שאק. הרעב הזה השאיר את קובי רעב ותמיד להשתפר עוד. עשה בשכל בכל מהלך שלו כמובן לטובתו. הוא הרגיש שהוא לא פחות טוב וחסה בצילו של שאק. דבר שני הוא היה מעמיד מספרים פחות טובים.
אך ללא הפציעות של גארנט ושל פרקינס הוא כנראה לא היה רואה אליפות.
עם כל התוספת של רון ארטסט הלייקרס ניצחה את הסלטיקס ב-2010 במשחק השביעי בפער של 4 נק' כשהיא שולטת תחת הסלים בגלל חסרונו של פרקינס.
חחח פרקינס הנגר? וב2010 נראה לי הלייקרס ניצחו עם גראנט.
רון ארטסט? הפח הזה? אתה אמיתי?
בלי פרקינס הלייקרס שלטו תחת הסלים כמו שלא שלא שלטו במשחקים קודמים וזה היה המפתח לניצחון הלייקרס במשחק השביעי.
גארנט ב-2010 היה פחות טוב מאשר לפני הפציעה.
ארטסט היה שחקן מצוין ושחקן הגנה גדול והגורם העיקרי להגבלת פירס.
דאקסלר דומה מקובי למייקל. קובי לא שחקן טופ 10 בהיסטוריה והרבה פחות טוב מדאנקן ושאק
חחח דאנקן??? אני מודד גדולה היסטורית לפי 5 אלמנטים, אליפויות, תארי אמויפי, סטטיסטיקה, אורך שנות שליטה והנאה מהמשחק.
טימי היה שחקן ענק אבל מעולם בשום שנה הוא לא היה השחקן הטוב בעולם. הוא נופל משמעותית בסטטיסטיקה ממיקל וקובי ונופל בהרבה מכולם בהנאה מהמשחק. הוא לא באזור חיוג הזה.
החמישייה שלי זה
מייקל
קובי
לברון
שאק
בירד
שאק ובירד היו מעט שנים יחסית בטופ והם גם נופלים בסטטיסטיקה.
לברון נופל במספר האליפויות ובמשחק ההגנה אבל תארי האמויפי והסטטיסטיקות שלו הם מטורפות אבל בהנאה מהמשחק הוא נמוך מאד אצלי.
הנאה מהמשחק זה עניין סובייקטיבי שלך, אבל דאנקן עם אותו מספר אליפויות כמו קובי, יותר MVP, יותר FMVP ועליון סטטיסטית (זרוק מטבע בערך על כל מדד שמתחשק לך). לדעתי (ולדעת כל גוף תקשורת גדול שביצע דירוג בשנים האחרונות), אין בכלל שאלה שדאנקן מעל בראיינט.
שניהם, ד"א, התחילו מסיטואציה מאד נוחה, ככה שאפילו אי אפשר לתת הנחת פרננצ'ייז לטובת מי מהם.
דאנקן לא עולה על קובי בנקודות, קובי מקום 3 בכל הזמנים וממוצע יותר גבוה מטימי. וטימי בשום שלב בקריירה לא היה השחקן הטוב בעולם, תבחר שנה ונראה. לגבי אמויפי זה שנאש קיבל 2 אמויפי זה החרפה הכי גדולה בתולדות הליגה עם סטטיסטיקה של גון וול, חרפה.
ושוב עצם זה שטימי לא היה הכי טוב בעולם אף פעם מחליש אותו מאד וכן ההנאה מהמשחק, אני לא מכיר אנשים שקמו בשביל טימי יותר מידי, גם הרייטינגים לא שיקרו בשנים של הספרס, הנאה זה בד"כ סובייקטיבי אבל גם אובייקטיבית קובי בריאנט מהנה עשרות מונים מטימי.
שקיל היה השחקן הטוב בעולם מ99-עד 2003, קובי בריאנט היה השחקן הטוב בעולם מ-2004 עד 2011. ואחרי זה זה לברון. בשום שלב טימי לא היה שם.
טימי גם נהנה מפופ שלדעתי בארגון אחר הוא לא היה מביא כ"כ הרבה תארים אבל לזכותו יאמר שהוא מעולם לא היה בקבוצה הכי טובה על הנייר ועדיין זכה.
גם "הטוב בעולם" זה סובייקטיבי. לדעתי דאנקן היה עדיף על קובי ברוב העונות ופרסי ה-MVP שלו מוצדקים. אני חושב שקובי קיבל את שלו על מפעל חיים יותר מאשר על עונה ספציפית. צודק, לקובי יש יותר נקודות (ביעילות נמוכה משמעותית). זה לא נקרא אצלי שדאנקן "נופל משמעותית בסטטיסטיקה מקובי". הוא עולה עליו בכל כך הרבה פרמטרים ומדדים זולת נקודות.
לגבי הארגון – גם קובי לא היה זוכה ב-5 אליפויות בשרלוט לדעתי. שניהם זכו מן ההפקר לעניין הפרנצ'ייז. אצל טימי זה היה טנקינג ואצל קובי תנאי. שניהם, בניגוד לג'ורדן למשל, לא התחילו מהתחתית, כפי שלכאורה מצופה משחקים בפרופיל הזה.
לגבי "הקבוצה הכי טובה על הניר" – לא יודע לפי מה אתה קובע את זה. לפחות לפי היחסים בוגאס הוא דווקא כן שיחק בקבוצה הכי טובה על הנייר.
וגאס הולכים עם העדר.
באיזה שנה באמת לספרס היה את הסגל הכי טוב על הנייר? אולי אולי ב-2005 וזהו. הספרס פשוט תמיד הוציאו מעצמם 200 אחוז.
קבוצה הכי טובה וסגל הכי טוב זה לא היינו הך.
אם השחקן הטוב בעולם בין 2004 ל-2011 זוכה רק בשתי אליפויות זו בדיוק ההוכחה שלא הצליח למצות את היכולת האישית שלו לכדי הישגים. וחצי זכה בשתי אליפויות בשנים האלו למרות שלא היה השחקן הטוב בעולם. מ.ש.ל
מאנו-שכחת איזה סגל היה בין 2005 ל-2008?
ב-04 הוא ושאק עשו במכנסיים (שאק עוד היה נחשב מס 1 שם אז), ב-2008 בוסטון הייתה הרבה יותר טובה מהלייקרס טקבוצת הגנה רצחנית. ב-2009 ו-10 הוא הביא את האליפויות וגם אז הלייקרס ובוסטון היו באותה רמה פחות או יותר (וידוע שב-09 בוסטון לא היו בגמר בגלל הפציעה של גארנט). ו-2011 , דירק נתן לכולם בראש לקובי לדוראנט לראסל ללברון ולוויד-השחקן היחיד למעשה שלקח אליפות לבד בכל ההיסטוריה עם פאקן גייסון טרי כמספר 2 וגי גי בראה כמספר 3 עם קיד גמור ומריון וצנדלר נגרי העל, פשוט לא יאמן.
שמעון – זה בדיוק העניין – הסגל לא היה מספיק טוב. אם שאקיל היה נשאר הסגל כן היה מספיק טוב. בדיוק לכן לא צריך היה להטריד אותו. דאנקן לא הטריד את מאנו ופארקר ב-2003 ולכן זכה גם ב-2005 ו-2007. בדיוק על זה אני מדבר. זו בדיוק הטעות.
מאנו- האגו בא רק מכיוונו של קובי? או שהיה צד שני עם אגו לא פחות גדול שלא רצה לפנות את הבמה? זה היה התנגשות טיטאנים בין שני אגואים, זה לא רק קובי לבד בא לו, שאק היה מעבר לשיא וכל אחד היה לוקח את קובי.
הדוגמאות שהבאת הן לא לעניין. דאנקן מעולם לא ראה עצמו קרוב למייקל או מתחרה על תואר השחקן הגדול בהיסטוריה. דבר שני טימי היה מספר 1 ודאי שברור מי העוזרים שלו, אף אחד מהעוזרים לא התמודד על תואר שחקן היסטורי, שחקנים רגילים וטובים שלא יהיו מדורגים בשום דירוג בטופ (מאנו וגינו).
גם בגולדן סטייט דוראנט הגיע רק אחרי שהיה לו מוניטין של סופרסטאר, עובדה שבאוק שהיה התנגשות בין 3 אגואים ענקיים גם שם החבילה התפרקה. אין מקום לכ"כ הרבה כישרון.
איפה זה שרד? בגולדן סטייט לפני דוןראנט. למה? כי לא קרי ולא קליי חשבו להפוך לשחקנים ברמה של מייקל והם לא במירוץ אחרי זה כמו קובי ולברון ושאק. וקרי וקליי הם גם בנים של שחקני אןביאיי עם מנטליות אחרת והם לא באו מהרחוב להוכיח בניגוד לכל השאר.
לברון וקובי הוכתרו ככאלו שידיחו את מייקל מהכס ועל זה נבנה כל הקריירה והנרטיב שלהם והם שיחקו על להיות השחקן הטוב בהיסטוריה והיו חייבים את כל הסטטיסטיקה ולהוביל כאלפא דוג אולטימטיבי כמו מייקל.
זה לא קרוב בכלל לדוראנט קרי דירק טימי אף אחד לא ספר אותם להגיע לרמה של מייקל והם בכלל לא קרובים לשם מבחינת קריירה מספרים תארים וכו.
גם מייקל היה כמו קובי ולברון כי הוא הוכתר כזה שיהיה גדול יותר ממגיק בירד ואלו אז זה לחלוטין מקרה שונה.
דאנקן לא עולה על קובי בשום דירוג רציני.
ברור שכל דירוג שאביא תגיד שהוא לא רציני, אבל הנה של גופי ספורט גדולים:
ESPN: קובי 12 http://www.espn.com/nba/story/_/page/nbarank160205/all-nbarank-11-15 , טימי 8 http://www.espn.com/nba/story/_/page/nbarank8/all-nbarank-8
SI: קובי 12, טימי 10 https://www.si.com/nba/2016/02/09/michael-jordan-lebron-james-stephen-curry-nba-greatest
FOX: קובי 12, טימי 5 https://www.foxsports.com/nba/gallery/ranking-the-25-greatest-players-in-nba-history-100716
CBS: קובי 10, טימי 7
https://www.cbssports.com/nba/news/cbs-sports-50-greatest-nba-players-of-all-time-where-do-lebron-curry-rank/
עכשיו, ברור שאפשר בדירוג אחד לא להסכים עם משהו ספציפי ובשני לא להסכים עם אחר. אבל 4 גופי ספורט גדולים (אולי הכי גדולים בארה"ב) כולם דרגו את טימי מעל קובי.
אתה מודע לזה שהגופים האלו הם אנשים כמוני וכמוך ובאותה מידה זה יכלת להיות גם אתה או אני? אתה חושב שדעתם קובעת? תעשה סקר בין אוהדי כדורסל שחקנים מאמנים וכו ואני מבטיח לך שטימי לא מדרגדג את קובי וכמובן מ1980. אך אחד באיאספיאן לא ראה את ראסל או ווסט בלייב.
יש הבדל גדול בין דירוג עיתונאים לבין דירוג שחקנים.
אחד מהם הוא רציני.
מג'יק בכל מקרה לפני קובי ועולה עליו בהרבה כמנהל משחק והדפיע יותר על המשחק.
אני חושב שקובי הרבה מעל מג'יק.
מג'יק היה מנהיג ווינר לא פחות גדול, גאון כדורסל ברמה שקובי לא היה והשפיע יותר על המשחק.
בירד לא נופל בסטייסטיקה כי יש לו אחוזי קליעה גבוהים יותר מכל הטווחים ויותר אס' ויותר חט' (ולא התייחסתי לכ"ח). אז איך בדיוק בירד נופל בסטטיסטיקה?!
או או הרמת פה פוסט לכל ההיטרים, צפה להרבה תגובות שינאה.
קובי לדעתי מס 2 בהיסטוריה אחרי מייקל, שחקן מטורף מ-2 צידי המגרש ווינר רצחני ו-5 טבעות אליפות.
כמובן אני מדבר על שחקנים משנת 1980 ואילך. כי לפני זה שיחקו בדיחה וכי מעולם לא ראיתי אותם משחקים.
בתגובה הקודמת וחצי = טימי
אין מצב לראות את קובי הכדורסל השני בטיבו בכל הזמנים, אלא לכל היותר השני בכל הזמנים בעמדה 2 וגם זה לא ברור כלל.
זה שיש לו חמש אליפויות לא עושה אותו טוב יותר מכאלו שהשיגו פחות ובפרט שרק שניים הוא השיג כמנהיג הבלתי מעורער, ובראשונה הוא היה המוביל בצוות שסביב שאקיל אך שולי לשאקיל ואח"כ היה הכוכב השני בחשיבותו כשבאליפות השלישית היה כבר קרוב בחשיבותו לשאק.
מג'יק ובירד היו בבירור טובים יותר כשהיו גאוני כדורסל ברמה שקובי לא היה ועשו את השחקנים שסביבם לטובים יותר, יותר מקובי, והיו שחקנים מגוונים יותר ומנהיגים ווינרים לא פחות גדולים אם לא יותר ובמכלול היכולות והתכונות היו פשוט טובים יותר.
גם וילט היה שחקן מגוון יותר וחכם יותר ומעולה בשני צדי המגרש לא פחות. לרוע מזלו רוב הקריירה שיחק בעידן הסלטיקס של ראסל וזכה רק בשתי אליפויות שבהן היה המצטיין.
גם ביל ראסל עם המגבלה ההתקפית היה שחקן חכם יותר ומנהיג ווינר גדול יותר ושחקן הגנה גדול יותר וכדורסלן לא פחות גדול אם לא יותר.
גם כארים על כל יכולותיו היה לא פחות גדול מקובי אם לא יותר.
גם ג'רי וסט, למרות אליפות אחת בלבד כי אתרע מזלו לשחק רוב הקריירה בעידן הסלטיקס בהנהגת ראסל, היה גדול יותר: היה וינר לא פחות גדול מקובי אם לא יותר, היה שחקן חכם יותר עם יכולת מסירה מרשימה יותר משמעותית, היה גם הוא מעולה בשני צדי המגרש לא פחות מקובי, היה מגוון יותר והיה חוטף וחוסם טוב בהרבה (אמנם רק בעונתו האחרונה חושבו רשמית החט' והחס' אך בעונה זו השיג 2.5 חט' למשחק(!!!) והשיג קוואדרופל-דאבל בלתי רשמי עם חסימות לפני עונתו האחרונה).
גם וייד שיש לו אליפות כמנהיג הבלתי מעורער עם קבוצה פחות טובה ממה שהייתה לקובי (למרות שאק כמסייע לווייד ובלי ליהנות מפציעה של שחקן מרכזי אצל היריבה) ועוד שתי אליפויות ככוכב השני בחשיבותו, היה שחקן חכם לא פחות אם לא יותר, מגוון לא פחות, חוטף טוב יותר וחוסם טוב בהרבה ואחד משלושת הגארדים החוסמים הטובים יותר בכל הזמנים לצד וסט ומייקל. במכלול היכולות והתכונות הוא ברמה דומה.
גם את אוסקאר אפשר לראות כשחקן גדול יותר והוא היה מגוון יותר וחכם יותר
כך שאין מצב לראות את קובי ככדורסל השני בטיבו בכל הזמנים ואף בעמדתו לא ברור שהוא שני למייקל.
ברשימותיי קובי הוא רביעי בעמדה לאחר מייקל, וסט ווייד וכלייקר מקדימים אותו מג'יק, וילט, וסט וכארים.
ובין שחקני החוץ בכל הזמנים הוא לא יותר ממקום שלישי לאחר מייקל ומג'יק ואצלי שישי כשמקדימים אותו גם אוסקאר, וסט ווייד.
בשורה הראשונה צ"ל "הכדורסלן" במקום "הכדורסל".
לטעמי הוא הכי דומה שאפשר
אין שאלה שמייקל היה טוב יותר ובכל זאת התחברתי יותר לקובי בעיקר למחצית השניה של הקריירה שלו, אולי בגלל שהיה יותר אנושי עם יותר חסרונות ובטוח שגם בגלל אהדתי ללייקרס.
המדד שלי הוא עבור מי הייתי נשאר ער בשביל לראות אותו משחק
1. קובי
2. מייקל
3. סטף
צודק בהכל חוץ ממספר 3 במדד …אני שם את ראס במקום סטף (על טעם וריח וזה….)
אני קם בלילה בשביל מייקל, קובי, קרי, ראסל ואלן אייברסון מבחינת הנאה מהמשחק בלבד.
מה עם מג'יק???
זו שאלה לשמעון.
מגיק? הייתי תינוק בשנים שהוא שיחק בלייב אבל ראיתי מלא מלא משחקים שלו, אני לא מתלהב ממנו כ"כ כי הוא שיחק בקבוצת כוכבים. הוא סוג של לברון רק פחות טוב בהכל בקליעה, באתלטיות, בהגנה ועם אותו ראיית משחק. מגיק זה גירסה ישנה של לברון. הוא בטופ 10 שלי.
בירד לטעמי הרבה יותר טוב.
מג'יק ובירד בהרבה לפני סטף וגם גדולי שחקני הפנים.
תודה רבה, Berch
אכן, הכי קרוב למייקל.
שחקן שהיה תענוג לצפות בו, ווינר גדול כפי שציינת. מגרד את מייקל מלמטה (עם קליעה טובה יותר להערכתי)
הערכתך שגויה כי מייקל היה קלעי וסקורר טוב יותר והפערבפלייאוף היה גדול יותר ובגמרים עוד יותר גדול, ובפלייאוף בככל ובגמרים בפרט מייקל היה טוב יותר משמעותית גם מהשלוש. וכן היה שחקן לכם יותר ומוסר גדול יותר, חוטף וחוסם טוב יותר במידה משמעותית, שחקן הגנה גדול יותר, מנהיג ווינר גדול יותר. רק בריבאונד ובקליעה מהשלוש בעונה הסדירה הם היו ברמה דומה ואולי גם בקליעה מהקו (ואולי זה כמו בקליעה מהשלוש).
מייקל הכי גדול בהרבה אבל שהוא שיחק מול יריבים רציניים הוא נכשל. בשנות ה-90 הליגה הייתה הכי חלשה אי פעם ולא ברמה של שנות ה-80 או היום. מייקל היום היה מעמיד סטטיסטיקה יותר טובה אבל לא היה לוקח 6 אליפויות בחיים. לא היו לו יריבים רצינים באמת.
מתי הוא נכשל מול יריבים רציניים?!
הליגה אז ממש לא הייתה חלשה אי פעם. הקבוצות המובילות במערב ובמזרח היו קבוצות מעולות. נבחרת ארה"ב לאולימפיאדת אטלנטה הייתה אדירה ולא בהרבה פחות טובה מהמקורית, ארהע דנים קודם לכן.
ככל הידוע לי כל שנות ה80 הואהפסיד בפלליאוף לא? אחרי שכולם דעכו הוא התחיל לנצח מול מגיק מעבר לשיא ומול קלייד דרקסלר ובארקלי וקראל מלון, יריבים מאד חלשים למייקל, מול לברון קובי שאק, פופ וטימי, קרי וקליי וכו הוא היה מתקשה הרבה יותר, הוא לא היה מביא 6 אליפויות בשום מצב ובטח לא ברצף (שאילולא הפרישה היו 8 ברצף).
סשנות ה90 רוב בליגה הייתה נגרים. היום עמדות הגארד בליגה זה חולני האיכות, בתקופות שלו שיחקו קווין גונסון, פייטון, וטים הארדווי שהם ברמה של גון וול היום. בשנות ה-90 היה הכי פחות כשרון בליגה לעומת שנות ה80 או היום.
יש לך כמה טעויות:
ראשונה היא שגם השחקנים הגדולים ביותר צריכים שחקנים מצוינים ובנוסף צוות משלים איכותי לידם כדי לזכות באליפות ולפני שהגיע פיפן לא היה לו ובנוסף לפיפן היה עוד שחקנים איכותיים עד נהדרים כמו קוקוץ' ורודמן וגראנט (טוני היה יכול להיות שחקן חמישייה ברוב הקבוצות ובבולס היה מחליף מעולה וגראנט היה מהפאוורים הטובים בליגה ורודמן היה אמנם די נגר בקליעה אך מגדולי הריבאונדרים ודחקני ההגנה בכל הזמנים).
ליד מג'יק היה את כארים וגם וורתי' ועוד נהדרים כסקוט וקופר.
ליד בירד היה את מקהייל ופאריש ועוד שחקנים איכותיים כמו ארצ'יבאלד ומקסוול בחצי הראשון של שנות השמונים ודניס ואיינג' והנדרסון בהמשך.
וכך בכל האלופות היה סגל של כוכבים ועוד שחקנים איכותיים ואף בדטרויט 2004 שלא היו בו כוכבי על אך היה סגל איכותי הגנתית והתקפית ועמוק.
קווין ג'ונסון ופייטון וסטוקטון ואייזיאה ודרקסלר ודומארס והורנאסק, היו כוכבים גדולים וטובים ברמה היסטורית. לכתוב עליהם מה שכתבת מראה שאין לך כל מושג!!!
יש שחקנים טובים ממנו סטטיסטית
יש שחקנים טובים ממנו באחוזי קליעה
יש שחקנים טובים ממנו ביחסי ציבור
יש שחקנים נחמדים ממנו
אבל יש קומץ שחקנים שהייתי מתעורר בלילה לצפות בהם משחקים
מייקל היה כזה
מג'יק היה כזה (אומנם הייתי צוציק והוא היה בשנים המאוחרות לפני פרישה)
קובי היה כזה
ראס הוא כזה
קרובים לרשימה-
שאקיל
פיפן
רונדו (בשנים שלו בבוסטון)
דרקסלר
אולג'און
אלן אייברסון גם כן קרוב לרשימה (תודה לשמעון שהזכיר לי)
אני באמת ובתמים לא מבין איך אפשר לרצות לקום בשביל ראסל. אצלי זה בדיוק ההפך – אולי השחקן המתסכל ביותר בליגה. אני לא יכול שלא לכעוס כשאני רואה כישרון עצום עם קבלת החלטות של ילד בן ארבע. שני מהלכים לתוך המשחק ואני כבר רוצה שיפסיק להפריע לקבוצה. ממש חוויה קשה.
מה עם בירד?
תודה, חי.
אני מבין, ומכבד, את כל מי שבוחר בקובי כשחקן שהוא הכי אהב לצפות בו משחק.
ללא ספק שחקן מרתק.
ברשימה האישית שלי?
הוא לא בטופ 10.
KJ, נאש, קיד, מג'יק, אלאג'ואן, בירד, וארבע המקומות האחרונים בעשירייה מוקדשים לחברי הקינגס האגדית (זו של שוקולד לבן) :
וויליאמס + וובר + דיבאץ' + סטויקוביץ' (אבל בתנאי שהם כולם יחדיו…)
ברור לי שרוב השמות לא יכללו ברשימה של אף אחד.
זה היופי באהדה –
the heart wants what the heart wants
(דרך אגב, גם ברשימה האישית והמאוד סובייקטיבית שלי של 5 הגדולים בכל הזמנים,
קובי לא נמצא.
לא בסדר מסוים, ורק שחקנים שיצא לי לראות – קארים, ג'ורדן, מג'יק, בירד, לברון)
קובי הצעיר היה עבורי פוטנציאל להיות השחקן הגדול בכל הזמנים
בגיל 24 בלבד הוא היה עם 3 טבעות בזמו שג'ורדן עוד לא חלם עך טבעת
הוא איבד אצלי המון נקודות לאחר התקרית בקולורדו ספרינגס
היו לו שנים קשות בקריירה ולצערי יש לו אחוזים בפירוק הצמד – שאקובי ( 4 גמרים ,3 אליפיות זה המינימום עבורם )
שאק לקח עוד אחת וקובי עןד 2
הוא ללא ספק שחקן הכי קרוב לג'ורדן מבחינת משחק אולי עם קליעה משופרת יותר
חבל שקרס וקרע את האכילס ,בלי זה הוא כנראה היה ראשון בנקודות בפלייאוף ואולי עם עוד 4-5 אלף נקודות בעונה בקריירה
אני חושב שהוא ה SG מס 2 בכל הזמנים וזה קשה כמייק הוא טאבו בעמדה.
נקודה נוספת – לקובי היה את האחד על אחד הכי טוב בליגה אולי הכי טוב בכל הזמנים.
שחקנים ששוה לקום עבורם בלילה ? אני קם לכל סדרת גמר באשר היא ואין מישהו שהוא טריגר עבורי
ייתכן וראיתי הכי הרבה משחקים של קובי ( זה הגיוני לאור זה ששיחק 20 שנה בלייקרס )
אחלה פוסט !
בטוח לא קליעה משופרת יותר כי מייקל היה קלעי וסקורר גדול יותר והפער גדול יותר בפלייאוף ועוד יותר בגמרים וגם בקליעה מהשלוש הוא היה טוב יותר בפלייאוף ועוד יותר בגמרים.
בדבר אחד קובי היה הכי קרוב למייקל – חרא של בנאדם כמעט כמו העז. זה בהימורים וזה באונס. מבחינת כדורסל אפילו לא קרוב- אם הוא היה נופל על פרנצ'ייז חרא (כמו קליבלנד) ההשוואה הייתה לדרקסל וויד ממש לא למייקל
מי לא חרא של בן אדם? שאק לא חרא של בן אדם? בירד ומגיק לא היו חארות? לברון לא חרא? כריסטיאנו לא חרא?
כדי להיות ככ טוב אתה צריך להיות זין וזין גדול.
שחקן שיעבור את מייקל בעתיד יצטרף להביא לפחות 4 אמויפי, לפחות 6 אליפויות, להעמיד סטטיסטיקה שקרובה למייקל ולשלוט כמוהו כאלפא דוג הבנת? בקיצר חייב להיות זין גדול שמשפיט אנשים.
שחקנים כמו טימי וקאווי שהם חמודים לעולם לא יוכלו להתקרב ללבל הזה או לעבור את מייקל.
רוצים מייקל? תקבלו אותו עם כושי עם זין גדול ואלפא ללא רחמים. אז מה אתם שונאים את לברון?
אם מייקל היה משחק היום היו לו מלא הייטרים.
טימי, קארים, ביל ראסל, ג'רי ווסט, קרי ודוראנט, נוביצקי – כולם לא נופלים מקובי וכולם ממש לא חארות. הטיעון על כך שחייבים להיות חרא כדי להצליח מופץ על ידי חארות וסוכניהם, אין לזה אחיזה במציאות.
OMG קרי ודוראנט?? הם בכלל לא טופ 20. קרי שכולה 3 שנים בטופ? ודוראנט?? הקאמפקייק האוליטימטיבי? הם שנות אור מקובי וגם יזכו 20 אליפויות לעולם לא יכנסו לטופ 10, אפילו לברון לא הביך את עצמו ברמה הזאת.
דירק אגדה והוא הרבה מעל קרי ודוראנט שאחד מהם יביא אליפות עם גייסון טרי דבר איתי.
לדירק חסר אליפויות וסטטיסטיקה לעומת קובי ושום גם הוא בשום שנה (למעט הפלייאוף של 2011) לא היה השחקן הטוב בעולם.
ביל ראסל וגרי ווסט שיחקו בתקופה בדיה והאמת גם לא נראה לי שראינו אותם, הדיון פה הוא מ1980 ואילך. גם הייטר כמוך יכניס את קובי לטופ 12 שלו במקרה הגרוע.
אתה לא מבין את הפואנטה שלי כל אלו לא היו ברמה של מייקל.
בשביל שמישהו יעבור את מייקל זה צריך להיות שחקן עם ממוצע קריירה של סביבות 30 נק, לפחות 6 אליפויות, לפחות 4 אמויפי, לשלוט לפחות 10 שנים וחייב להיות הטוב בעולם לאורך זמן ולהיות שחקן מלהיב והוא צריך להיות הכוכב הבלעדי ולא חלק מקבוצת כוכבים, זה הטייפ עבור כל דירוג או אדם נורמלי שידרג מישהו מעל מייקל.
אז נתונים כאלו לא יכולים להשיג לא טימי לא קאווי לא קרי ולא דוראנט ולא שום שחקן "קבוצתי". מייקל היה סוליסט ואגויסט רצח וזה הטייפ של מי שאי פעם יעבור אותו.
זה הטענה שלי.
אז, לטענתך, המדד היחיד לגדולה הוא, שוב – לפי הטיעון שלך, אגואיזם. אף שחקן שלא אגואיסט לא יכול להיכנס לרשימה שקבעת. אף אחד שלא משחק את משחק ה-"אלפא" השקרי והנורא לא יכול, לדעתך, אפילו להיחשב קרוב.
דרך מזעזעת להבטיח שרק מה שתרצה יחשב.
נו עזוב יש לי שאלה. נניח נהיה שחקן שסיים קריירה עם 5 אליפויות, 2 אמ וי פי וממוצע נקודות של 25 נק למשחק. היית שם אותו מעל מייקל בדירוג שלך?
אנחנו מדברים על שחקן שיחשב לגדול מכולם אתה מבין את זה? לא מישהו טובף לא מישהו טופ 10,שחקן שיחשב לגדול מכולם.
בכדורגל למה מסי הגדול מכולם כי הוא ניפץ את כל השיאים. הוא השחקן שזכה בהכי הרבה אליפויות, הכי הרבה גביעי אירופה, הכי הרבה תארים אישיים, הכי הרבה תארים קבוצתיים, העמיד את הסטטיסטיקה הכי טובה בהיסטוריה וגם מלהיב בצורה בלתי רגילה ושולט 12 שנה ביד רמה. ויש לו עוד כמה שנים טובים לפניו.
אז בכדורסל יצטרך לבוא אחד כזה שינפץ את שיאי מייקל ויהיה מאד קרוב אליהם בשביל להיחשב לגדול מכולם. זו הטענה שלי. עד לפה אתה לא מסכים איתי?
עכשיו מי הכי קרובים? קובי ולברון
קובי נופל ממיקל בהרבה בתארי האמויפי אבל קרוב אליו באליפויות, הגנה, סטטיסטיקה, אורך שנים של שליטה והנאה לעין.
לברון נופל ממיקל בעיקר באליפויות ובהגנה ובהנאה מהמשחק אבל מאד קרוב אליו באמויפי, סטטיסטיקה ואורך שנים של שליטה.
מגיק רחוק ממנו באמויפי וסטטיסטיקה
טימי רחוק ממנו באמויפי סטטיסטיקה והנאה מהמשחק
בירד רחוק ממנו באליפויות, סטטיסטיקה ושנות שלטון (עקב פציעה)
שאק רחוק ממנו באמויפי וסטטיסטיקה והנאה מהמשחק
בקיצר הבנת את הפואטנה, השחקן שיחשב יותר מייקל לא יהיה חלק מדרים טים כמו הוווריירס או הלייקרס של מגיק והוא לא יהיה קבוצתי כמו טימי וקאווי כי ככה הוא לא יקלע 35 נק למשחק והוא יצטרך לקחת מלא תארי אמויפי.
כן אגו גדול מדרבן לגדולה, מייקל היה האגויסט הכי גדול בתולדות הספורט, בירד היה אגויסט, שאק היה אגויסט, בלי האגו החולני הזה אין לך סיכוי להיות הגדול מכולם באןביאיי. גם למסי ורונלדו יש את האגו החולני הזה.
זה תנאי הכרחי, זה מה שמניע את הגדולה של הספורטאים האלו אחרי שנשחקו 5 שנים בטופ ועשו ים כסף זה הדבר היחיד שעדיין מניע אותם.
לוינס קרטר או מגריידי לא היה את האגו הזה אז הם נתנו כמה עונות טופ, ים כסף וזהו הלכו לנוח.
ביל ראסל. קארים.
אם אחד מ-2 השחקנים יבוא ויטען "אנוכי העז",
קשה יהיה להתווכח אתם.
גם הם עונים להגדרות האגואיזם?
ומסי לא היה חלק מקבוצת כוכבים? (ויקי טארה של ברצלונה זה הדבר הכי קרוב לגולדן של היום) לברון?
למה צריך לקלוע 35 למשחק כדי להיות הכי טוב? אי אפשר להיות הכי טוב אם אתה לא קולע אף נקודה אבל שום דבר לא זז בלעדיך? ושם לב, גם בלי לקלוע אף נקודה אפשר להיות עם האגו הכי גדול במגרש.
נחישות ודרייב זה לא אגו. אתה יודע שרדיפה אחריכסף גדול גם יכולה לבוא בגלל אגו?
אני כופר ברעיון ששחקן צריך וחייב לעשות הכל על המגרש כדי להיחשב הכי גדול. אתה רק פותח פתח לשחקנים שמחשקים על חשבון הקבוצה ולעוד יותר אגו, וכמו שהשרת אמר קודם, זה המקור לחולות של האנושות.
ביל ראסל וקארים לא חשבים לשחקני הכדורסל הכי טובים בכל הזמנים ובטח לא מעל מייקל. אז יצא מהמשווה.
מסי הפך את בארסה למה שהיא היום. ביום שהוא יפרוש אתה תראה איפה בארסה תהיה. בלעדיו לא היו זוכים בכלום, אז קבוצת כוכבים שנבנתה מאפס פויול צאבי אינייסטה ומסי צמחו מהנוער ויותר מזה היו עוד קבוצות כוכבים שהוא התחרה מולם, ריאל ובאיירן עם כוכבים אינסופיים מה שלגולדן סטייט, אין לה יריבה בכלל שמתקרבת לרמה שלה. אם אנתוני דיוויס היה באוק והיה ספסל רציני אז ניחא הייתי יכול לומר לך שהם לפחות צריכים להתחרות במישהו. מגיק גם היה עם כוכבים וגם בירד והם התחרו אחד בשני. לגולדן אין תחרות באמת, זה כמו שתחשוב שבספרד הייתה רק בארסה בלי ריאל. בעצם גולדן סטייט זה בדיוק פ.ס.ז.
אנחנו יודעים שבקונצנזוס השחקן שיהיה מעל מייקל יצטרך להתעלות מעל הסטטיסטיקות שלו ולהיות קרוב אליהם בכל מה שציינתי.
לשמעון: אך על המגרש הם לא היו אגואיסטים אלר קבוצתיים טלא העמידו את האגו שלהם לפני הקבוצה.
כן אפשר להתווכח כי ביל ראסל למרות המנהיגות והווינריות וגאונות המשחק וההשפעה על המשחק וההגנה האדירה, היהמוגבל מדיי בהתקפה מכדי להיחשב לטוב ביותר.
כארים עם כל תכונותיו ויכולותיו היה מנהיג ווינר ומשפיע על המשחק פחות ממייקל ומייקל היה חכם לא פחות ומגוון יותר כשהיה קלעי וריבאונדר וחוסם כגארד לא פחות ממה שהיה כארים כציר (מספרית שחקני פנים קולעים באחוזים גבוהים יותר כי הם לרוב זורקים ממרחקים קרובים יותר לסל מאשר גארדים ולוקחים יותר כ"ח וחוסמים יותר מגארדים כי הם גבוהים יותר בהרבה אך למייקל יחסית לעמדתו וגובהו יכולות קליעה וקליטת כ"ח וחסימה לא פחות טובות), מוסר לא פחות טוב (מספרית למייקל מספר גדול משמעותית אך לגארדים באופן בסיסי מספר גדול יותר של אסיסטים למשחק אך כארים יחסית לעמדתו היה מוסר מצוין) ושחקן הגנה טוב יותר משמעותית.
לא מדויק כלל כי מייקל לא דאג לנתוניו על חשבון הקבוצה אלא במטרה לעזור לקבוצה לנצח.
חח זה מה שסיפרו לך, איזה אדם נחמד הוא אני בטוח בזה.. חח השחקן הכי אגויסט בהיסטוריה
מייקל לא היה הכוכב הבלעדי בבולס אלא הגדול ביותר. פיפן היה כוכב גדול, גראנט וקוקוץ' היו כוכבים ורודמן אמנם היה אפור התקפית אך מגדולי המגינים והריבאונדרים בכל הזמנים.
גרנט וקוקוץ היו כוכבים כמו מרצין גורטאט כוכב
אז אין לך כל מושג, שמעון.
גראנט היה מטובי הפאוורים בליגה וקוקוץ' היה מצוין וברוב הקבוצות היה בקלות שחקן חמישייה.
שחקן חמישייה זה לא כוכב והורס גראנט היה פאקן נגר, ברמה של סטיבן אדמס היום.
3 אליפיות הראשונות רשומות על שאק,
קובי גרם למיליונים לשנוא את הלייקרס, פרימדונה,
שמעון, קצב וקובי כנראה אנסו את מוחך,
אתה מעריץ את הרוע בעולם, דוגמה אישית,
אם אתה אבא מצבנו רע.
אמאלה הלחצת אותי חח. גם בסרטים לרוב אני בעד הרעים (:. על סמך מה נראה שאתה חושב שאתה מכיר מה אני כי אני לא מאמין לתקשורת ולאנשים צבועים תדמיתית שיש להם חיוך יפה על הפרצוף? אני גם חולה על טראמפ במיוחד בשבילך בוזון.
טראמפ בסדר בביקורת שלו וחניקת הפלסטינאים,
הוא לא דוגמה בשבילי,
שאתה בטוח שקצב שכל העולם לא אנס
וקובי שאיני בטוח, אך לפי ממצאים שלו כולל דם
במפשעה שלה, אז סביר להניח שכן היתה כפיה שם.
תמשיך להעריץ את הרעים ותעקץ שוב ושוב.
תלחם נגדם ותיהיה אמיץ
או תכנע להם ויצאת פחדן.
לא מדויק כי אמנם באליפות הראשונה קובי היה רק ראש הצוות מסביב לשאק, אך באליפות השנייה היה כבר הכוכב השני בחשיבותו ועוד יותר חשוב באליפות השלישית והיא רשומה גם על שמו וכך גם האליפות השנייה אך פחות.
1. קובי=מייקל ג'ורדן. ההבדלים ביניהם מינוריים.
2. לברון זה שחקן אחר לגמרי.
3. מי משחק הכי יפה? זה עניין של טעם.
ההבדלים ביניהם לא מינוריים כלל. מייקל עולה עליו בכל התכונות והיכולות והנתונים.
מייקל היה מנהיג ווינר גדול יותר, קלעי וסקורר גדול יותר ואף טוב בבירור גם מהשלוש בפלייאוף ויותר בגמר, עם חכמת משחק גבוהה יותר ויכולת מסירה גבוהה יותר, חוטף טוב יותר משמעותית וחוסם טוב הרבה יותר, שחקן הגנה גדול יותר. הדברים היחידים שבהם יכולתם דומה היא קליעה מהשלוש בעונה הסדירה וריבאונד ואולי גם בקליעה מהקו.
מייקל פשוט טוב משמעותית מקובי במכלול היכולות והתכונות.
https://www.youtube.com/watch?v=lQUposB5Y-c
תודה רבה לכל המגיבים
תמיד שמח לעורר עניין ודיון 🙂
בתור אוהד לייקרס קובי בריאנט הוא הספורטאי שעורר בי הכי הרבה אמביוולנטיות אי פעם. מצג אחד המון רגעי אושר כאוהד וההערכה לתחרותיות האינסופית והבלתי מתפשרת ומנגד אגו מניאק בלתי נסבל שלא מהסס לרמוס את.מי שסביבו. דווקא לאחר שתי האליפויות האחרונות והפציעות משהו בו נרגע הפך לפחות עבורי לסימפטי הרבה יותר.
מסכים הסכמה מלאה שהשחקן הקרוב ביותר לג'ורדן בצורת המשחק, בתאווה למשחק, ובטרוף לנצחון היה קובי. זה לא אומר שהוא היה השני בטיבו למייקל, אבל די קרוב.
מסכים עם כל מילה
https://youtu.be/0_5lJ7OGMB8
https://youtu.be/qdgI41yX5Qg
אפילו לא בין 40 הגדולים בהיסטוריה. שחקן אחד על אחד מעולה, וינר וזהו. עם הכשרון שלו היה צריך לסיים עם ממוצע של 10 אסיסטים בערב. אבל הוא לא רצה למסור, רק לזרוק. אם מודדים את הנזק ששחקן כזה עושה לקבוצה, אין לי ספק קל שבקלים שאין ג'יאם בהיסטוריה של הליגה שהיה לוקח אותו לפני טימיייי. טימי הפך אץ כולם סביבו
לגבי האסיסטים אתה טועה כי הוא לא היה רכז וגם מייקל שהיה לא פחות מוכשר ואף יותר לא היה קרוב לעשרה אס' למשחק. ממוצע האס' של קובי הוא נהדר לעמדה 2 ולא רחוק ממייקל.
טימי הפך את כולם סביבו לטובים הרבה יותר. בראיינט ממש לא. שחקן מצוין אבל ממש לא מנהיג וסרטן לא קטן.
תודה לכם על הדיון הפורה.
(הייתי חייב תגובה מספר 100 )
כמו שציינתי לא מדובר על סטטיסטיקה אלא על דמיון בסגנון 🙂
לא יודע איך אבל הכתבה הזו עברה לי מתחת לרדאר.
אז קצת בדיליי, אבל תודה ברץ'.
בשבילי אונווקו תמיד יהיה הגדול מכולם